Notes

סרטי תדמית ושיווק דיגיטלי

<p>סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח האפשרי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית נמצא בשטח הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הוא מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או שמא בסלולרי.</p>
<br>
<br>
<p>סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית וגם נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד ביחוד לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
</div>
<br>
<br>
<div>
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
</div>
<br>
<br>
<div>
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
</div>
<br>
<br>
<div>
בין אם שליחה דרך קישורית באי-מייל, או באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מין ושכבה סוציואקונומית.
</div>
<br>
<br>
<div>
ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
</div>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h2>סרטי תדמית מפולחים לכמה קבוצות:</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי קידום מכירה</h3>
<br>
<br>
<p>- יצירת סרט לקידום מכירות של מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה או בפגישה עסקית. הסרט יכלול את יתרונות המוצר ויסקור את השימוש.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטים לגיוס הון</h3>
<br>
<br>
<p>- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי הסברה הדרכה</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ואו אופן ההרכבה שלו ואו נקודות לשימוש זהיר.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטוני מוצר</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט המתאר פרודקט ספציפי של חברת השכרה מסוימת. סרט הזה באופן כללי יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטון תדמית כללי</h3>
<br>
<br>
<p>- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה או שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.</p>
<br>
<br>
<div>
לסרט תדמית, אף אם הוא קצר, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך מספר חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי על כל אמצעי פרסום אחר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>נכון להיום גולשים באתרי אינטרנט מגיבים באופן חיובי פי 2.</p>
<br>
<br>
<h2>עקרונות להפקת סרט תדמית</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, שהיא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הוא יוקרן. בחירתו עם תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט זה מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא חישוב של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים רבים מספור של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת או סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h3>מבנה התסריט</h3>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט מחולק לשורה של סצנות, שבכל מישהי מהן כלול מספר רציף של הסצנה, סימון של מקום ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עם יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.</p>
<br>
<br>
<p>לרוב, מקובל כי סצנה או שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת נדבך בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). במקרים רבים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטי קולנוע, באופן מיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בצורה כלל לפסילתם יותר לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על גבי אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עבור הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח רחב משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד עבור הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. ישנן תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.</p>
<br>
<br>
<p>התסריטים נבחנים גם על גבי פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל גם אורכם, בדפים, עם תסריטי קולנוע.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע בזמן צילומי הסרט.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>שלבי התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
ממילא כל תסריט עובר בצורה כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סינופסיס</h3>
<br>
<br>
<div>
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עם ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס להביא את תשומת לבם של קרנות ואולי מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>טריטמנט</h3>
<br>
<br>
<div>
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עם ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אולם עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען של הדמויות. הטריטמנט נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק יותר באשר לאופיו עם התסריט המלא, ואף הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, על חמש גרסאות שעבר אותו התסריט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט צילומים</h3>
<br>
<br>
<div>
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד אודות ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא רק את תיאור הסצנות והמתרחש בהן בגלל אם גם את האופן בו יש לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים של קטעי הצילום השונים בסרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>עיבוד התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
לעיתים קרובות, חישוב התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי בין או כמה בני אדם, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במידה מרובה כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט בזמן עיבודו מהתבנית הקודמת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>בהוליווד, ולעיתים גם במקומות רבים אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים במטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לעשות כתיבה מחדש עם תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זהו ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכיוצא בזה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.</p>
<br>
<br>
<p>הליכים של שכתוב התסריט נפוצים מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו על גבי ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה לפני הטיסה.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סוגי תסריטים</h3>
<br>
<br>
<div>
כמה ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים על ידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עבור המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עבור תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>מסיבה זאת, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים עבור מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. כל אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
<strong>אקספוזיציה</strong>: זהו נדבך ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני על זה. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, לפי המקובל פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר כי בהמשך הסרט יתגלה כי זה חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>מסיבה מחולל</strong>: לאחר כמה דקות, בדרך כלל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור לייצר לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עבור נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>הבעיה</strong>: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך תקופה של הסרט כולו. בדרך כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת ואולי דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>המכשול</strong>: המכשול הטיפוסי זה "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו בגלל שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או דימוי לא מועדף של הגיבור.
</div>
<br>
<br>
<div>
מסגרת הזמן: ברוב המקרים, על מנת לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בצורה כלל גם כדי להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>סדרת הניסיונות</strong>: במקרים רבים, עושה הגיבור מספר ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה בשביל להתגבר על קשייו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>האשליה או הסיום הכוזב:</strong> בסרטים מרובים, כולל הסיפור גם שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את את עצמם שהבעיה באה על פתרונה והסיפור בא אל קצו. נדבך עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים של סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זה; בסרטי מתח או שמא אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>שיא</strong>: שיא העלילה מגיע בדרך כלל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא עבור הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, בזמן ש הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, הינו נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
</div>
<br>
<img width="388" src="https://s3.fr-par.scw.cloud/r-upload-2/3895/הפקת-סרטוני-אנימציה-לעסקים---דוגמה-לסרטון-מוצר-אנימציה-שהפקנו-עבור-פורטל-סטנדאפיסט-.jpg">
<br>
<br>
<div>
<strong>התרה</strong>: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך מספר שניות ואף רגעים. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פסקול מוזיקלי</h2>
<br>
<br>
<div>
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב אודות מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש באופן כללי יצליח לשעמם. במקרים רבים ניתן לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח לכתוב עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אולם לשם כך קיים להסדיר את נושא זכויות היוצרים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קריינות</h2>
<br>
<br>
<div>
הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>צילום</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית קיימים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), באמצעות צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>ראיונות והכנת מרואיינים</h2>
<br>
<br>
<div>
ההופעה נגד מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שהם לא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות ממילא כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי התקבלות חשוב והכרחי אודות מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו של המראיין חשוב במיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
</div>
<br>
<iframe src="https://www.youtube.com/embed/xoQX2hQQi5Y" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בימוי ועריכה</h2>
<br>
<br>
<div>
השלב הקריטי בהפקת כל סרט מצוי בחדר העריכה. בשביל להוציא תוצאה טובה למדי לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אף יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים ביותר ושזירת הפאזל הינם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הוא תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פשטות</h2>
<br>
<br>
<div>
על גבי הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי אודות הסרט להתאים לקהל מגוון. נקודת מבט אחרת מומלץ לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן גם לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. אינו חוזרים אחורה ובשום אופן עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, רק ומדויק.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קצב</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. כאשר מקפידים על כל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, כדאי מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית קצב מהיר ומעניין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>אורך הסרט</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם ייתכן של 15 עד 20 דקות, אך זהו זמן ממושך מדי כאשר אנו עוסקים בסרט תדמית שמיועד לצפייה ביתית ואולי לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח אודות גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה קצר יותר, כך אף עשייתו תהיה במידה רבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר להפיק סרטון של עשר דקות מאשר של ארבע או 5 דקות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>מקוריות</h2>
<br>
<br>
<div>
עיקר חשוב – אודות הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף בעצם חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה מעין זה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עבור ייצור סרטים זהים דמיון מוגזם בין לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שהם לא להתפתות – ואף לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>לוחות זמנים</h2>
<br>
<br>
<div>
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, אמנם, במצבים מיוחדים, להפיק סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד מול הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, טוב אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>תכנון שגרת ההפקה</h2>
<br>
<br>
<div>
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד אודות שיתוף פעולה כולל עם מנהלי הפקת המוצר, כדי שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיים להכין את פורטלים של הצילום מראש אודות פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. במידה ומדובר ביותר מאשר יום צילום אחד, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם איננו בהכרח על פי סדר כרונולוגי עבור השתלשלות הסרט וכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בחירת חברת הפקת המוצר</h2>
<br>
<br>
<div>
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים פחותים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הנה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי אוריינטציה שיווקית, אין הינם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>

Homepage: https://www.youtube.com/watch?v=xoQX2hQQi5Y