Notes

סרטי תדמית באמצעות וידאו

<p>סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בעיני הלקוח האפשרי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית יש את הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" אודות הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הוא מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט ואולי בסלולרי.</p>
<br>
<br>
<p>סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית וגם נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד ביחוד לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
</div>
<br>
<br>
<div>
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
</div>
<br>
<br>
<div>
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
</div>
<br>
<br>
<div>
בין אם שליחה באמצעות קישורית באי-מייל, או באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מין ושכבה סוציואקונומית.
</div>
<br>
<br>
<div>
הפחתה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
</div>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h2>סרטי תדמית מסווגים לכמה סוגים:</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי קידום מכירה</h3>
<br>
<br>
<p>- יצירת סרט לקידום מכירות עם מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה או בפגישה עסקית. הסרט יכלול את יתרונות המוצר ויסקור את השימוש.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטים לגיוס הון</h3>
<br>
<br>
<p>- יצירת סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיסול מוצר עתידי.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי הסברה הדרכה</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ואו אופן ההרכבה שלו ואו נקודות לשימוש זהיר.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי מוצר</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט המתאר מוצר ספציפי של חברה מסוימת. סרט הזה לפי המקובל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.</p>
<br>
<br>
<h3>סרט תדמית כללי</h3>
<br>
<br>
<p>- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה ואולי שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות חדשים.</p>
<br>
<br>
<div>
לסרט תדמית, אפילו אם הוא קצר, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך מספר חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי על גבי כל אמצעי פרסום אחר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>נכון להיום גולשים באתרי רשת מגיבים באופן חיובי פי 2.</p>
<br>
<br>
<h2>עקרונות להפקת סרטון תדמית</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, שהיא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות זה יוקרן. בחירתו עבור תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת ואולי סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך מלא וכלה בסדרה טלוויזיונית.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h3>מבנה התסריט</h3>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט מחולק לשורה עבור סצנות, שבכל אחת מהן כלול כמה רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עבור יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מדינה ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון שינוי בין הסצנה לזו שאחריה.</p>
<br>
<br>
<p>לרוב, מקובל כי סצנה ואולי שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). לרוב, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטי קולנוע, במיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בדרך כלל לפסילתם יותר לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על גבי אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים של הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד עם הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. קיימות תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.</p>
<br>
<br>
<p>התסריטים נבחנים גם על פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זהו בדרך כלל אף אורכם, בדפים, של תסריטי קולנוע.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על גבי כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע תוך כדי צילומי הסרט.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>שלבי התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
כלל תסריט עובר בדרך כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סינופסיס</h3>
<br>
<br>
<div>
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עבור ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות ואולי מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>טריטמנט</h3>
<br>
<br>
<div>
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עבור ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אבל עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען של הדמויות. הטריטמנט נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק יותר באשר לאופיו עבור התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, אודות חמש גרסאות שעבר אותו התסריט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט צילומים</h3>
<br>
<br>
<div>
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא רק את תיאור הסצנות והמתרחש בהן בגלל אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים של קטעי הצילום המגוונים בסרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>עיבוד התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
לעיתים קרובות, עיבוד התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי בין או כמה בני אדם, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי עבור הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במיוחד כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט בזמן עיבודו מהתבנית הקודמת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>בהוליווד, ולעיתים גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי ואולי כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב של הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים במטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>ישנם תסריטאים הנשכרים כדי להוציא לפועל כתיבה מחדש של תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להסב טריטמנט לתסריט באורך מלא, או בזמן ש המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זה ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, ועוד ועוד. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.</p>
<br>
<br>
<p>הליכים של שכתוב התסריט נפוצים במידה רבה מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על באופן זה שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו על גבי ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה לפני הטיסה.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סוגי תסריטים</h3>
<br>
<br>
<div>
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים בידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עבור המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עם תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>מסיבה זאת, אפשר להתוות עד כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. כל אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הזמינים באגדות עם) יחד עם פיתוחים ותוספות שוליים:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
<strong>אקספוזיציה</strong>: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני הוא צריך. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, לפי המקובל פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר להניח כי בהמשך הסרט יתגלה כי הינו חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל תכונות אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>אירוע מחולל</strong>: לאחר מספר דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור לייצר לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב של נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>הבעיה</strong>: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך תקופה של הסרט כולו. בדרך כלל, הבעיה הנה מטרה מסוימת או דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>המכשול</strong>: המכשול הטיפוסי הינו "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו בגלל שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. זה ראוי לציון , הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או דימוי לא מתאים של הגיבור.
</div>
<br>
<br>
<div>
מסדרונות הזמן: במקרים רבים, על מנת לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן בה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בדרך כלל גם כדי להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>סדרת הניסיונות</strong>: ברוב המקרים, עושה הגיבור כמות ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה כדי להתגבר על קשייו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>האשליה או הסיום הכוזב:</strong> בסרטים מרובים, כולל הסיפור אפילו שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה על פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים עם סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם הזה; בסרטי מתח או אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>שיא</strong>: שיא העלילה מגיע בדרך כלל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא של הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, הוא נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>התרה</strong>: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך מספר שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה מאפשר לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר כי הלקחים המוסריים
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פסקול מוזיקלי</h2>
<br>
<br>
<div>
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על גבי מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש בדרך כלל יצליח לשעמם. פעמים רבות אפשר לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אך לשם כך קיימים להסדיר את נושא זכויות היוצרים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קריינות</h2>
<br>
<br>
<div>
הקריינות היא העורק הראשי של הענקת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>צילום</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית יש לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), בידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>ראיונות והכנת מרואיינים</h2>
<br>
<br>
<div>
ההופעה מול מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהווה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות ממילא כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא מגבלות חשוב והכרחי אודות מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עבור המראיין חשוב במיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בימוי ועריכה</h2>
<br>
<br>
<div>
השלב הקריטי בהפקת כל סרט מצוי בחדר העריכה. כדי להוציא תוצאה מצויינת לסרט בן 5 דקות, חברת הפקה מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים במידה הרבה ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הינו תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פשטות</h2>
<br>
<br>
<div>
על גבי הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי אודות הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר אפשר לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אף לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. לא חוזרים אחורה ובשום אופן עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, רק ומדויק.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קצב</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט בקצב איטי נחשב לבעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, כדאי מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית מהירות מהיר ומעניין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>אורך הסרט</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם ייתכן של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר בסרט תדמית המיועד לצפייה ביתית או לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי דיסק לצפייה אישית, טוב אם לא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך אף עשייתו תהיה הרבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר עם ארבע או 5 דקות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>מקוריות</h2>
<br>
<br>
<div>
עיקר חשוב – על הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות טמונה נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף דווקא חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ארוכה למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה כזה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע של ייצור סרטים דומים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
</div>
<br>
<img width="481" src="https://s3.fr-par.scw.cloud/r-upload-1/3905/סרטוני-אנימציה-לעסקים-בניית-אתרים---קידום-אתרים-בגוגל-עושים-בשיווקנט.jpeg">
<br>
<br>
<iframe src="https://www.youtube.com/embed/MhpsEmZcNj0" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>לוחות זמנים</h2>
<br>
<br>
<div>
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, נכון, במצבים מיוחדים, להפיק סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, יציב אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>תכנון שגרת ההפקה</h2>
<br>
<br>
<div>
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד אודות שיתוף פעולה מלא עם מנהלי ההפקה, על מנת שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיימים להכין את אתרי הצילום מראש אודות פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום ספציפי, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם אינו בהכרח על פי סדר כרונולוגי של השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בחירת ספקית הפקת המוצר</h2>
<br>
<br>
<div>
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים פחותים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם היא בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי אוריינטציה שיווקית, אין הינם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>

Homepage: https://www.youtube.com/watch?v=MhpsEmZcNj0