Notes

מה זה סרטון תדמית ופרסום באינטרנט

<p>סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית יש את הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית זה מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או בסלולרי.</p>
<br>
<br>
<p>סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית אשר נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד בעיקר לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
אין צורך בתקציב נרחב להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
</div>
<br>
<br>
<div>
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
</div>
<br>
<br>
<div>
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
</div>
<br>
<br>
<div>
בין אם שליחה באמצעות קישורית באי-מייל, או באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד הפוטנציאלי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מין ושכבה סוציואקונומית.
</div>
<br>
<br>
<div>
הפחתה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
</div>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<iframe src="https://www.youtube.com/embed/rhKxSTMeNhE" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
<br>
<h2>סרטי תדמית מסווגים לכמה קבוצות:</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי קידום מכירות</h3>
<br>
<br>
<p>- יצירת סרט לקידום מכירות של מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה או בפגישה עסקית. הסרט יכלול את תועלות המוצר ויסקור את השימוש.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטים לגיוס הון</h3>
<br>
<br>
<p>- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי הסבר הדרכה</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ואו אופן ההרכבה שלו ואו נקודות לשימוש זהיר.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי מוצר</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט המתאר מוצר ספציפי של חברה מסוימת. סרט זה באופן כללי יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטון תדמית כללי</h3>
<br>
<br>
<p>- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה או שמא שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות חדשים.</p>
<br>
<br>
<div>
לסרט תדמית, אפילו אם הוא לא ארוך, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להעביר מסר דרך כמה חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי על כל אמצעי פרסום אחר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>נכון להיום גולשים באתרי רשת מגיבים באופן חיובי פי 2.</p>
<br>
<br>
<h2>עקרונות ל הפקת סרטון תדמית </h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הוא יוקרן. בחירתו של תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<img width="497" src="https://s3.fr-par.scw.cloud/r-upload-3/3903/SEO-Company-in-Israel.jpg">
<br>
<p>תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול להסתמך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה טמונה כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת ואולי סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h3>מבנה התסריט</h3>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט מחולק לשורה עם סצנות, שבכל מישהי מהן כלול מספר רציף של הסצנה, סימון של מקום ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עבור יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מדינה ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון שינוי בין הסצנה לזו שאחריה.</p>
<br>
<br>
<p>לרוב, מקובל כי סצנה ואולי שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). ברוב המקרים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטי קולנוע, במידה מרובה כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בדרך כלל לפסילתם זמן ש לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים של הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. קיימות תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.</p>
<br>
<br>
<p>התסריטים נבחנים גם על פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל גם אורכם, בדפים, עם תסריטי קולנוע.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע במשך צילומי הסרט.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>שלבי התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
ממילא כל תסריט עובר בדרך כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סינופסיס</h3>
<br>
<br>
<div>
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עם ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות ואולי מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>טריטמנט</h3>
<br>
<br>
<div>
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עם ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אולם עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען של הדמויות. הטריטמנט נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק יותר באשר לאופיו של התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פתורה או יותר, אודות חמש גרסאות שעבר אותו התסריט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט צילומים</h3>
<br>
<br>
<div>
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על גבי ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא רק את תיאור הסצנות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו קיימים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים של קטעי הצילום המגוונים בסרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>עיבוד התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
לעיתים קרובות, עיבוד התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי אחד או כמה אנשים, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במידה מרובה כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט במשך עיבודו מהתבנית הקודמת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>בהוליווד, ולעיתים קרובות גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים עם מטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>ישנם תסריטאים הנשכרים כדי להוציא לפועל כתיבה מחדש עם תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים בגלל ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה נוספת כזו נפוצה בשלב ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או בזמן ש המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זה ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכיוצא בזה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.</p>
<br>
<br>
<p>הליכים של שכתוב התסריט נפוצים מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על באופן זה שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו אודות ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה למפרע.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סוגי תסריטים</h3>
<br>
<br>
<div>
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים על ידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עבור המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עבור תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>מסיבה זאת, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. כל אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הזמינים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
<strong>אקספוזיציה</strong>: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני עליו. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, בדרך כלל פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר כי בהמשך הסרט יתגלה כי זה חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>אירוע מחולל</strong>: לאחר כמות דקות, בדרך כלל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור ולייצר עד לשלב הסופי לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עבור נוחות ומכריח אותו בעבר לצאת למשימה.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>הבעיה</strong>: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן קצר אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך הסרט כולו. בדרך כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת או דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>המכשול</strong>: המכשול הטיפוסי הינו "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו משום שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לעשות פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי ואולי דימוי לא רלוונטי של הגיבור.
</div>
<br>
<br>
<div>
מסדרונות הזמן: ברוב המקרים, כדי לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בדרך כלל גם כדי להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>סדרת הניסיונות</strong>: ברוב המקרים, עושה הגיבור מספר ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות כאלה מביאים אותו למסקנה כי עליו להתאים את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה כדי להתגבר על קשייו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>האשליה או הסיום הכוזב:</strong> בסרטים מרובים, כולל הסיפור אפילו שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את את עצמם שהבעיה באה על פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים של סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זה; בסרטי מתח או אימה שלב האשליה הוא זה בו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>שיא</strong>: שיא העלילה מגיע בדרך כלל לא מזמן לפני סופה. בנקודת השיא עבור הסיפור מתנגשים בדרך כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, זה נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>התרה</strong>: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמות שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעילות, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר כי הלקחים המוסריים
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פסקול מוזיקלי</h2>
<br>
<br>
<div>
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב אודות מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש לפי המקובל יצליח לשעמם. פעמים רבות מומלץ לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אך לשם כך קיים להסדיר את עניין זכויות היוצרים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קריינות</h2>
<br>
<br>
<div>
הקריינות היא העורק הראשי של הענקת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיימים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>צילום</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית קיים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), על ידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>ראיונות והכנת מרואיינים</h2>
<br>
<br>
<div>
ההופעה מול מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהווה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות ממילא כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי חשוב והכרחי אודות מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עם המראיין חשוב במידה מרובה ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בימוי ועריכה</h2>
<br>
<br>
<div>
השלב הקריטי בהפקת כל סרט מצוי בחדר העריכה. על מנת להוציא תוצאה מצויינת לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אף יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הינו תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פשטות</h2>
<br>
<br>
<div>
אודות הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות אינן משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר מומלץ לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אפילו לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט במקרים רבים היא חד-פעמית. לא חוזרים אחורה ולא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, בסיסי ומדויק.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קצב</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, כדאי מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל שיטה קולנועית אפקטיבית מהירות מהיר ומעניין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>אורך הסרט</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אך זהו זמן ממושך מדי כאשר אנו עוסקים בסרט תדמית שמיועד לצפייה ביתית ואולי לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה קצר יותר, כך אף עשייתו תהיה במידה רבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר להפיק סרטון של עשר דקות מאשר עם ארבע או 5 דקות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>מקוריות</h2>
<br>
<br>
<div>
עיקר חשוב – אודות הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף דווקא חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים זהים – במקרה כזה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע של ייצור סרטים זהים דמיון מוגזם בין לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שהם לא להתפתות – ואף לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>לוחות זמנים</h2>
<br>
<br>
<div>
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, נכון, במצבים מיוחדים, להפיק סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>תכנון שגרת ההפקה</h2>
<br>
<br>
<div>
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה כולל עם מנהלי ההפקה, כדי שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיימים להכין את פורטלים של הצילום מראש על פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. במידה ומדובר ביותר מאשר יום צילום ספציפי, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום בין לשני, שכן, צילום חומרי הגלם אינו בהכרח על פי סדר כרונולוגי של השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בחירת חברת הפקת המוצר</h2>
<br>
<br>
<div>
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים פחותים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם היא בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי התמצאות שיווקית, אין הם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>

Read More: https://www.youtube.com/watch?v=rhKxSTMeNhE