Notes

סרטון תדמית ופרסום באינטרנט

<p>סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית יש את הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הינו מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או בסלולרי.</p>
<br>
<br>
<p>סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית אשר נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד בעיקר לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
אין צורך בתקציב נרחב להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
</div>
<br>
<br>
<div>
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
</div>
<br>
<br>
<div>
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
</div>
<br>
<br>
<div>
בין אם שליחה דרך קישורית באי-מייל, ואולי באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.
</div>
<br>
<br>
<div>
ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
</div>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h2>סרטי תדמית מפולחים לכמה קבוצות:</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי קידום מכירה</h3>
<br>
<br>
<p>- יצירת סרט לקידום מכירות עבור מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את יתרונות המוצר ויסקור את השימוש.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטים לגיוס הון</h3>
<br>
<br>
<p>- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי הסברה הדרכה</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ואו קטע ההרכבה שלו ואו נקודות לשימוש זהיר.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטוני מוצר</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט המתאר תוצר ספציפי של חברת השכרה מסוימת. סרט זהו לפי המקובל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטון תדמית כללי</h3>
<br>
<br>
<p>- שנועד להציג את החברה, מגוון מוצריה ואולי שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.</p>
<br>
<br>
<div>
לסרט תדמית, אף אם הוא לא ארוך, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להעביר מסר דרך כמה חושים בו זמנית ובכך יתרונם המשמעותי אודות כל אמצעי פרסום אחר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>נכון להיום גולשים באתרי דפדפן מגיבים באופן חיובי פי 2.</p>
<br>
<br>
<h2>עקרונות להפקת סרטון תדמית</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות זה יוקרן. בחירתו עם תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או משחק המחשב על פי סדרם. תסריט יכול להסתמך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור קצר. ישנם סוגים רבים מספור של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת או סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h3>מבנה התסריט</h3>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט מחולק לשורה של סצנות, שבכל מישהי מהן כלול מספר רציף של הסצנה, סימון של מקום ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עבור יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון בתוספת בין הסצנה לזו שאחריה.</p>
<br>
<br>
<p>לרוב, מקובל כי סצנה או שמא שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ארוכה יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). ברוב המקרים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטי קולנוע, במיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בדרך כלל לפסילתם עוד לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים של הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח רחב משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. קיימות תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.</p>
<br>
<br>
<p>התסריטים נבחנים גם על גבי פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נתפס בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל גם אורכם, בדפים, עבור תסריטי קולנוע.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים אודות כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע תוך כדי צילומי הסרט.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>שלבי התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
כל תסריט עובר בדרך כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סינופסיס</h3>
<br>
<br>
<div>
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים של ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או מפיקים וגופי שידור. סרטון אנימציה "תסריט דוגמה" או שמא "תסריט ספקולטיבי".
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>טריטמנט</h3>
<br>
<br>
<div>
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות של ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אבל עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען של הדמויות. הטריטמנט נכתב כדי להעניק לקוראים רושם מדויק הרבה יותר באשר לאופיו עם התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פתורה או יותר, על חמש גרסאות שעבר מאז אותו התסריט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט צילומים</h3>
<br>
<br>
<div>
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על גבי ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא דווקא את תיאור הסצנות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים עבור קטעי הצילום השונים בסרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>עיבוד התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
לעיתים קרובות, חישוב התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי ספציפי או כמה אנשים, שלעיתים אינם קשורים לכותב המקורי עבור הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במידה מרובה כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט תוך כדי עיבודו מהתבנית הקודמת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>בהוליווד, ולעיתים קרובות גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי ואולי כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב של הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים עם מטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.</p>
<br>
<br>
<img width="455" src="https://s3.fr-par.scw.cloud/r-upload-3/3896/הפקת-סרטוני-אנימציה-לעסקים---הפקת-סרטון-אנימציה-לעסק---הפקת-סרטון-תדמית-לעסק.jpg">
<br>
<p>ישנם תסריטאים הנשכרים כדי להוציא לפועל כתיבה מחדש עם תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים בגלל ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה נוספת כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להסב טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זה ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, ועוד ועוד. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.</p>
<br>
<br>
<p>הליכים של שכתוב התסריט נפוצים במידה מרובה בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו על גבי ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה למפרע.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סוגי תסריטים</h3>
<br>
<br>
<div>
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים באמצעות "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה של המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג של תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים עם מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. מועמדים ללימודים אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הזמינים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
<strong>אקספוזיציה</strong>: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני עליו. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, לפי המקובל פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר כי בהמשך הסרט יתגלה כי זה חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>מסיבה מחולל</strong>: לאחר מספר דקות, בדרך כלל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור לייצר לעצמו מטרה. האירוע המחולל זורק את הגיבור מהמצב עם נוחות ומכריח אותו בעבר לצאת למשימה.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>הבעיה</strong>: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן קצר אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך תקופה של הסרט כולו. בצורה כלל, הבעיה הנה מטרה מסוימת ואולי דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>המכשול</strong>: המכשול הטיפוסי הוא "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו בגלל שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או שמא דימוי לא מועדף של הגיבור.
</div>
<br>
<br>
<div>
מסגרת הזמן: ברוב המקרים, על מנת לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור להשיג את מטרתו. מסדרונות הזמן משמשת בצורה כלל גם כדי להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>סדרת הניסיונות</strong>: במקרים רבים, עושה הגיבור מספר ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה כדי להתגבר על קשייו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>האשליה או הסיום הכוזב:</strong> בסרטים רבים, כולל הסיפור אף שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה אודות פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה שכיח בסוגים רבים עבור סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זה; בסרטי מתח ואולי אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>שיא</strong>: שיא העלילה מגיע בדרך כלל לא מזמן לפני סופה. בנקודת השיא עם הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, נסיבות ומדובר בטרגדיה, הינו נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>התרה</strong>: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמות שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעילות, שלב זה מאפשר לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פסקול מוזיקלי</h2>
<br>
<br>
<div>
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב אודות מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש באופן כללי יצליח לשעמם. פעמים רבות ניתן לבחור בשיר מוכר או במנגינה טמונה ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אבל לשם כך יש להסדיר את נושא זכויות היוצרים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קריינות</h2>
<br>
<br>
<div>
הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>צילום</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית יש לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), בידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>ראיונות והכנת מרואיינים</h2>
<br>
<br>
<div>
ההופעה מול מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות ממילא כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי התקבלות חשוב והכרחי על מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו של המראיין חשוב באופן מיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בימוי ועריכה</h2>
<br>
<br>
<div>
השלב הקריטי בהפקת כל סרט נמצא בחדר העריכה. כדי להוציא תוצאה מצויינת לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים במידה הרבה ביותר ושזירת הפאזל הינם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי זה תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פשטות</h2>
<br>
<br>
<div>
על הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על גבי הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר אפשר לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אפילו לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט במקרים רבים היא חד-פעמית. אינו חוזרים אחורה ולא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, רק ומדויק.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קצב</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט בקצב איטי נחשב לבעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. כאשר מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, כדאי מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית מהירות מהיר ומעניין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>אורך הסרט</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר בסרט תדמית שמיועד לצפייה ביתית או שמא לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך אף עשייתו תהיה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר להפיק סרטון של עשר דקות מאשר של ארבע או 5 דקות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>מקוריות</h2>
<br>
<br>
<div>
עיקר חשוב – על גבי הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף בעצם חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים זהים – במקרה כזה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע של ייצור סרטים זהים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואף לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>לוחות זמנים</h2>
<br>
<br>
<div>
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, אמנם, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, טוב אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>תכנון מהלך הפקת המוצר</h2>
<br>
<br>
<div>
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על גבי שיתוף פעולה כולל עם מנהלי הפקת המוצר, בשביל שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. יש להכין את פורטלים של הצילום מראש על גבי פי דרישות ההפקה, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום אחד, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם אינו בהכרח על פי סדר כרונולוגי עבור השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בחירת חברת ההפקה</h2>
<br>
<br>
<div>
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים פחותים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הנה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אפילו נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי התמצאות שיווקית, אין הם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>

Website: http://www.pearltrees.com/shivuknet/tweets-2020/id49877292