Notes

וידאו תדמיתי ושיווק בוידאו

<p>סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בעיני הלקוח האפשרי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית נמצא בשטח הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על גבי הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית הוא מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או שמא בסלולרי.</p>
<br>
<br>
<p>סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית וגם נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד בעיקר לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
</div>
<br>
<br>
<div>
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
</div>
<br>
<br>
<div>
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
</div>
<br>
<br>
<div>
בין אם שליחה באמצעות קישורית באי-מייל, ואולי באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מין ושכבה סוציואקונומית.
</div>
<br>
<br>
<div>
ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן הפחתה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
</div>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h2>סרטי תדמית מסווגים לכמה סוגים:</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי קידום מכירה</h3>
<br>
<br>
<p>- יצירת סרט לקידום מכירות עבור מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את יתרונות המוצר ויסקור את השימוש.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטים לגיוס הון</h3>
<br>
<br>
<p>- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטוני הסברה הדרכה</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ואו אופן ההרכבה שלו ואו נקודות לשימוש זהיר.</p>
<br>
<br>
<h3>סרטי מוצר</h3>
<br>
<br>
<p>- סרט המתאר מוצר ספציפי של ארגון מסוימת. סרט זהו בדרך כלל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.</p>
<br>
<br>
<h3>סרט תדמית כללי</h3>
<br>
<br>
<p>- שנועד להציג את החברה, מגוון מוצריה או שמא שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות חדשים.</p>
<br>
<br>
<div>
לסרט תדמית, גם אם הוא לא ארוך, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להעביר מסר דרך מספר חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי על כל אמצעי פרסום אחר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>נכון להיום גולשים באתרי רשת מגיבים באופן חיובי פי 2.</p>
<br>
<br>
<h2>עקרונות להפקת סרט תדמית</h2>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות הוא יוקרן. בחירתו עבור תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט הינו מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או משחק המחשב על פי סדרם. תסריט יכול להסתמך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה טמונה כמו רומן, מחזה או סיפור קצר. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת ואולי סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
&nbsp;
</div>
<br>
<br>
<h3>מבנה התסריט</h3>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>תסריט מחולק לשורה עם סצנות, שבכל אחת מהן כלול כמה רציף של הסצנה, סימון של מקום ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו של יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.</p>
<br>
<br>
<p>לרוב, מקובל כי סצנה או שמא שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ארוכה יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). לרוב, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטי קולנוע, באופן מיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בצורה כלל לפסילתם זמן ש לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על גבי אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עבור הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. קיימות תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.</p>
<br>
<br>
<p>התסריטים נבחנים גם על פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל גם אורכם, בדפים, של תסריטי קולנוע.</p>
<br>
<br>
<p>תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על גבי כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע במשך צילומי הסרט.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>שלבי התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
ממילא כל תסריט עובר בצורה כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סינופסיס</h3>
<br>
<br>
<div>
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עבור ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או שמא מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>טריטמנט</h3>
<br>
<br>
<div>
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עם ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אולם עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען עם הדמויות. הטריטמנט נכתב כדי להעניק לקוראים רושם מדויק במידה רבה יותר באשר לאופיו עבור התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעבוד ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, אודות חמש גרסאות שעבר מאז אותו התסריט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>תסריט צילומים</h3>
<br>
<br>
<div>
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד אודות ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא דווקא את תיאור הסצנות והמתרחש בהן בגלל אם גם את האופן בו יש לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים של קטעי הצילום השונים בסרט.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>עיבוד התסריט</h3>
<br>
<br>
<div>
לעיתים קרובות, חישוב התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי בין או כמה אנשים, שלעיתים אינם קשורים לכותב המקורי עם הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, באופן מיוחד כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט תוך כדי עיבודו מהתבנית הקודמת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>בהוליווד, ולעיתים גם במקומות רבים אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או שמא כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים בנקודה ספציפית להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.</p>
<br>
<br>
<p>ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לבצע כתיבה מחדש עם תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או בזמן ש המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון זהו ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכיוצא בזה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.</p>
<br>
<br>
<p>הליכים של שכתוב התסריט נפוצים מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על ככה שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו אודות ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה מראש.</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h3>סוגי תסריטים</h3>
<br>
<br>
<div>
כמה ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים בידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה של המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג של תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים של מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. אלה משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<div>
<strong>אקספוזיציה</strong>: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני הוא צריך. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, באופן כללי פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר להניח כי בהמשך הסרט יתגלה כי הוא חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל תכונות אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>אירוע מחולל</strong>: לאחר כמה דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור ולייצר עד לשלב הסופי לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב של נוחות ומכריח אותו בעבר לצאת למשימה.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>הבעיה</strong>: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן קצר אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך הסרט כולו. בצורה כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת או דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>המכשול</strong>: המכשול הטיפוסי הינו "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו כיוון שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או שמא דימוי לא מועדף של הגיבור.
</div>
<br>
<br>
<div>
מסגרת הזמן: ברוב המקרים, כדי לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסגרת הזמן משמשת בצורה כלל גם על מנת להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>סדרת הניסיונות</strong>: במקרים רבים, עושה הגיבור כמה ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו להתאים את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה כדי להתגבר על קשייו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>האשליה או הסיום הכוזב:</strong> בסרטים מרובים, כולל הסיפור גם שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה על פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים של סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זה; בסרטי מתח או אימה שלב האשליה הוא זה בו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>שיא</strong>: שיא העלילה מגיע בדרך כלל לא מזמן לפני סופה. בנקודת השיא של הסיפור מתנגשים בצורה כלל קידום סרטון ביוטיוב באופן חזיתי, בזמן ש הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, זה נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
</div>
<br>
<br>
<div>
<strong>התרה</strong>: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמות שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעילות, שלב זה נותן אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר כי הלקחים המוסריים
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פסקול מוזיקלי</h2>
<br>
<br>
<div>
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על גבי מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש לפי המקובל יצליח לשעמם. במקרים רבים ניתן לבחור בשיר מוכר או במנגינה טמונה ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אולם לשם כך קיים להסדיר את עניין זכויות היוצרים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קריינות</h2>
<br>
<br>
<div>
הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך יש לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>צילום</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית קיים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), בידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>ראיונות והכנת מרואיינים</h2>
<br>
<br>
<div>
ההופעה נגד מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שהם לא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות ממילא כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי חשוב והכרחי אודות מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו של המראיין חשוב במידה מרובה ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בימוי ועריכה</h2>
<br>
<br>
<div>
השלב הקריטי בהפקת כל סרט מצוי בחדר העריכה. כדי להוציא תוצאה מצויינת לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אף יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים במידה הרבה ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הוא תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>פשטות</h2>
<br>
<br>
<div>
על הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי אודות הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר ניתן לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן גם לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. לא חוזרים אחורה ובשום אופן לא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, פשוט ומדויק.
</div>
<br>
<iframe src="https://www.youtube.com/embed/cZNOd7EGh7Q" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
<br>
<img width="382" src="https://s3.fr-par.scw.cloud/r-upload-2/3895/הפקת-סרטוני-אנימציה-לעסקים---דוגמה-לסרטון-מוצר-אנימציה-שהפקנו-עבור-פורטל-סטנדאפיסט-.jpg">
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>קצב</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט בקצב איטי נחשב לבעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, יש מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית קצב מהיר ומעניין.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>אורך הסרט</h2>
<br>
<br>
<div>
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אבל זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר בסרט תדמית המיועד לצפייה ביתית או לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח אודות גבי דיסק לצפייה אישית, טוב אם לא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך אף עשייתו תהיה במידה רבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר עם ארבע או 5 דקות.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>מקוריות</h2>
<br>
<br>
<div>
עיקר חשוב – אודות הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף דווקא חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ארוכה למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה כזה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע של ייצור סרטים זהים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואף לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>לוחות זמנים</h2>
<br>
<br>
<div>
הפקת סרט היא תהליך מורכב. אפשר, אמנם, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד מול הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>תכנון שגרת הפקת המוצר</h2>
<br>
<br>
<div>
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה מלא עם מנהלי הפקת המוצר, על מנת שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. יש להכין את אתרי הצילום מראש על גבי פי דרישות ההפקה, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום בין, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם איננו בהכרח על פי סדר כרונולוגי של השתלשלות הסרט כך שכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>
<h2>בחירת ספקית הפקת המוצר</h2>
<br>
<br>
<div>
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים פחותים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם היא בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אפילו נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי התמצאות שיווקית, אין הם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.
</div>
<br>
<br>
<p>&nbsp;</p>
<br>
<br>

Read More: https://www.youtube.com/watch?v=cZNOd7EGh7Q