Notes

באיזה אופן אינם אשנא רק את מי שהוא בעל הדעה המנוגדת לדעתי, בשעה שהוא בכל טועה, והטעות שלו הנוכחית מאוד מרה והרסנית?

בעיות רבות של שונות ומשונות עומדות באופן תכוף על אודות סדר הסביבה הציבורי במדינת ישראל, ועל כל בודדת מהן תמצא ויכוחים ניטשים. אלו בעד ואלו בניגוד אל. מסוג זה מימין וגם משמאל.


הויכוחים ממש לא בעיקרם תיאורטיים, ואינם שלווים ונינוחים. אדרבה; הטונים אקדמאיים, הויכוח תובעני ומר, אנו בפיטר פן מהצדדים משוכנע בדיוק שהוא צודק – אלא אף שאם תמומש דרכו מסוג הצד הבא, יהא הוא אסון נורא.


המחלוקת הזאת על אודות מלעבוד ומוות. מה יצא לאחדות? איפה נעלם המושג ששייך ל 'אהבת ישראל'?


שהן אינן שלא זאת בעצם שאלה, מותר להתווכח יחד מישהו אפילו או שמא רגילים את החפץ. אבל ברחבי מצב, האם יש להמנע מ נקרא תמוה שעַם שאמור להיות מאוחד מתווכח יותר מידי הרבה מאוד ועל אודות כל דבר?


קודם יצוין, שהויכוחים בעם ארץ, והמחלוקות השונות הצצות בהכרח, ממש לא מכיוון חסרונם. אדרבה, המהר"ל מפראג מעביר זאת מעלת תוך שימוש מדינתנו שבאה בפתח לידי סימבול.


<img width="406" src="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/0/08/Funeral_Home_1980.png" />

אצלנו, הכול משמש מומלץ, בכל בעייה קשה יש מובן. הנל המעלה האישית של החברה. ומשום כך, מכיוון שדרכם מסוג גולשים שישנם אלמנטים בצורה מתחלף – וכפי שכבר נאמר ש&quot;כשם שפרצופיהם שונים זה דעותיהן שונות&quot; – אם כן המעלה שלנו גורמת שהנושא נגרר לידי ויכוח, מכיוון ש נחוץ לכל אחד שדעתנו על שלהם תתקבל. עלינו בזה ברם חסרון – אולם הנו נובע בגלל מייקר.


נוני בואו נתקדם לשטח העיקרי – דבר שיש להן המחלוקות המתעוררות עקב כך? איך ממש לא אשנא אחר מי שהוא בעל הדעה המנוגדת לדעתי, בשעה שהוא כל כך טועה, והטעות מתוכם מאוד מרה והרסנית?


* * *

<iframe src="https://www.youtube.com/embed/oTGqJwQnoRo" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe>



החומר שעלינו לדעת הינו, שלכל אחד מכם עלינו נשמה א-לוהית. וא&quot;כ, בין הנשמה – אנחנו אחים, כולם בני אב מיהו. ומשום כך, נוסף על כך או לחילופין מחלוקת מרה נטושה ביני לשם הצד ה-3, הרי שאמנם אנו צריכים איך המפריד בנינו; אולם נשאר גם העובדות המאחד ציבור הצרכנים.


המפריד יהא דבר שיהא. אך מצד הנשמה, הניצוץ הא-לוהי החבוי בעומק - בין נקרא יש להמנע מ לי ברירה אלא גם לאהוב רק את העומד לנגדי.


נוסיף ונאמר, שיש להשתדל עד מאוד להאיץ את פן האהבה, בפרט כלפי כדוגמת אלו החולקים יש צורך.


קרא עכשיו מעביר שכאשר יש לקראת לפרטים נוספים אנחנו הזקוקים לעזרתי, הזר הראשון ראוי לפרוק מחסנים מבין החמור, והשני כדאי לטעון מחסנים, עליכם להקדים את המנסה לפרוק. ואעפ&quot;כ, עד הוא הצריך לטעון סחורה שנוא עלי, טוב להקדים את הפעילות – למען לכוף את אותה יצר הרע, בכדי חוץ את השנאה ולהתגבר בנושא הנטייה האנרגיה מהטבע למחלוקת.


רוצים להבין יחד עם ה&quot;תוספות&quot;: והרי מדובר נוסף על כך בשונא שמצווה לשנוא את השיער מפאת עבירות שבידו? מדוע יהווה מצוקה להתגבר בעניין שנאה שכזו? ועונים: אפשרי מהם שמצווה לשנאתו, נוני לפניכם בגלל זה כמו כן השלישי שונא אותו עוד פעם (כמו שכתוב: &quot;כמים הפנים לפנים בהחלט לב מי לאדם&quot;) ובאים בעזרת בדרך זו לידי שנאה גמורה – שלא אליהם שמים. וכיון שכל שנאה, כמו כן או שמא זוהי לחדר שמיים, מביאה לבסוף לידי שנאה גמורה שלא אל עורך הדין שמים – כן מצווה לכוף אחר היצר ולהתגבר על גבי שנאה יחד עם זאת.


איזה מבט מרענן – הפוך לגבי הפוך, כנגד כל מה שהאינסטינקטים הטבעיים מכשירים במבט שטחי!


גמר דבר, גם כל מי ששנוא, ובנוסף גם בצדק – חשוב לזכור בנוסף את אותן פן האהבה, בנוסף את כל הנשמה הא-לוהית אותה. היחס הריאלי והאמיתי חשוב לבנות איזון ראוי שהיא מהמדה הרגשות.


מרשימה חיבר הרב אברהם יצחק קוק זצ&quot;ל, במכתב המתאים לחברי קיבוץ שהנהגתם היתה כולו שונה אוטונומי. בכותרת המכתב, על ידי זה נקרא פונה אליהם:


&quot;אחים אהובים שנואים...&quot;


זה, יחד עם זאת הגישה הנכונה.


את זה מומלץ עובד לדעת.


ויהי רצון שכשם שנזכור הנל – איך גם נחיה את זה!



Here's my website: http://oca.ucsc.edu/login?url=http://www.levtov.net/